הקדמה:
חושך הגלות לפעמים מושך אותנו אליו. זה יכול לבוא בכל מיני דמויות: כישלון שעברתי, מישהו שפגע בי,
אירוע מצער או סתם תחושה של עצבות. לפעמים זה קשה מאד, אך עלינו לזכור שאסור לנו ליפול אל תוך
החושך של הגלות אלא לקום ולראות את הגאולה שבכל דבר ולזכור שאנו מאד קרובים והנה הנה מפציע אורו
של משיח!
משחק:
חצי קבוצה יושבת במעגל על כסאות (ומשאירים כסא אחד ריק)
מאחורי כל חייל שיושב עומד חייל.
החייל שעומד מאחורי הכסא הריק קורץ לאחד החיילים שיושב, חייל שקיבל קריצה צריך לקום בזריזות
ולשבת על הכסא הריק. אך- אם החייל שמאחוריו תפס אותו בזמן, אין לו ברירה והוא נשאר לשבת. כך
ממשך כל אחד בתורו לנסות לגייס לכסא שלו חיילים … אפשר לשאול את החיילים: האם אתם מצליחים
לקשר את מה שעשינו במשחק למה שלמדנו? אכן, בדיוק כמו הגלות שמנסה לשאוב אותנו אליה, עלינו לזנק
בתנופה ולא לתת לה להחזיק אותנו בתוכה!
