רקע:
פנחס הרג את נשיא שבט במעון זמרי, כיוון שחטא. אך השבטים היו צוחקים עליו שעשה את זה לטובתו
האישית, למען שמו …
הרבי לומד מהסיפור של פנחס הוראה חשובה: כאשר רואים אדם העושה מעשה טוב, הרי אף שיש הוכחות
רבות לכך שהוא עושה זאת, לכאורה מפני מניעים אישיים – אסור בכל זאת לשלל את מעשהו הטוב. לעולם
אין לדעת את הנעשה בליבו של הזולת, כפי שרואים ברור בעיננו שאפילו השבטים, למרות שהיו בידם הוכחות
ברורות לכאורה שפנחס עשה זאת שלא לשמה הרי הקב״ה אשר השם יראה ללבב העיד עליו שעשה זאת רק
מפני קנאת השם.
מטרה:
החיילים יעמדו על כך שאין לשפוט אדם על פי מעשיו, גם אם בעיניו הם נראים שליליים, כיוון שרק השם
יראה לבב.
מהלך הפעילות
המפקד מספר סיפור:
יואלי נוסע שבת לסבא וסבתא. אמא דאגה לו והכינה עוגיות טעימות לנסיעה הארוכה …
סוף סוף הגיע האוטובוס והוא נפרד מהמשפחה לשלום.
הוא עולה ומתמקם על אחד המושבים והנה לידו מתיישב ילד חמוד שיואלי לא מכיר …
"נרדמתי לבינתיים," מספר יואלי "וכשהתעוררתי מצאתי את חברי לנסיעה יושב עם שקית העוגיות שהכינה
לי אמא … כך, בלי להתבייש. עוד עוגיה ועוד אחת, עד שנותרה אחת אחרונה, והנה הוא חוצה אותה וברוב טובו
חולק אותה איתי …. "
נו? המפקד עוצר ושואל את החיילים, מה דעתכם על התנהגותו של הילד הלא מוכר? האם היא היתה בסדר?
האם זאת היתה חוצפה?
לאחר שהילדים יתפרצו ויגידו את דעתם,
המפקד ממשיך:
"ירדתי מהאוטובוס מאוכזב ללא אומר, והנה אני כבר רואה את סבתא מחכה לי בתחנה …
חיבקתי אותה וכבר באתי לספר לה על החויה הלא נעימה, אלא שאז, מתוך תיקי הפתוח למחצה, החליקה לה
שקית עוגיות מדיפה ניחוחות ומלאה עד גדותיה … כן, כנראה גם לו הכינה אמו עוגיות לשבת:)"
משחק- אישיות לכף זכות:
חייל אחד נבחר לצאת. החיילים יחד עם המפקד חושבים על מקרה ומניע למקרה. מקרה שממבט ראשון נראה
שלילי אך המניע שלו חיובי\איננו שלילי.
דוגמא:
מקרה: פגשתי את יוסלה והוא לא אמר לי שלום. מניע: ליוסלה נשברו המשקפיים ולכן הוא לא זיהה אותי.
החייל שיצא נקרא בחזרה, ושומע רק את המקרה. עליו לשאול שאלות בכן ולא, ולנסות להגיע למניע שעליו חשבו החיילים
