מפקד יקר!
רקע:
בפרשת בחוקותי מפורט השכר למי שמקיים תורה והולך בדרך ה׳, לעומת העונש המגיע למי שסוטה מדרך
התורה והמצוות. הרבי מלך המשיח שליט"א שואל: האם אנו עושים מצווה כדי לזכות בשכר? אנו אמורים לקיים מצוות לשם שמים,
בכלל בלי קשר לשכר! ואם כבר כן מקבלים שכר – השכר אמור להיות שכר רוחני, הרי אנו יודעים ש׳שכר
מצווה- מצווה׳, והתורה מפרטת שכר גשמי! פרנסה בריווח, אריכות ימים וכדומה. איך יתכן?
הרבי מסביר שהחיים הטובים בגשמיות הם לא שכר, אלא תוצאה! מי שהולך בדרך ה׳ – בדרך ממילא יש לו גם
חיים טובים בגשמיות, הרי התורה היא תורת חיים, לא רק חיים רוחניים, אלא גם חיים גשמיים!
מטרה:
החיילים יחושו כי החיים הכי טובים בגשמיות – הם חיי תורה ומצוות.
פעילות:
המפקד מכריז על תחרות קפיצה לגובה. (אפשר כמובן לשדרג את המשימה)
חייל שיצליח לקפוץ הכי הרבה פעמים על רגל אחת – יקבל טופי.
לאחר התחרות – המפקד שואל: מה גרם לכם לקפוץ כל-כך הרבה ולא להתייאש למרות שזה מאוד מעייף?
התשובה היא כמובן – ההבטחה של הטופי. אם כן, לא קפצתם בגלל שחשוב לכם לקפוץ, אלא בגלל שרציתם
את הטופי. האם כך אנחנו צריכים גם לקיים מצוות? בשביל השכר שלהם? כמובן שלא, אז אם לא – מדוע ה׳
מבטיח לנו בפרשה בה אנו נמצאים שכר על המצוות שנקיים? זה עלול לגרום לנו לקיים את המצוות רק בשביל
לקיים שכר ?! (החיילים יכולים לנסות לענות על השאלה .. )
המפקד שואל: אם הייתי אומר שה׳פרס' על תחרות הקפיצה הוא להיות בריאים יותר – זה גם היה נכון? כמובן,
שהרי מי שקופץ ומתעמל – הגוף שלו בריא יותר, אך אני נתתי את הפרס הזה? לא! זהו לא פרס, אלא תוצאה!
מי שקופץ ומתעמל – התוצאה היא שהוא יותר בריא! כך בדיוק חיי תורה ומצוות: מי שמקיים אותם – החיים
שלו טובים ויפים יותר
(כדאי לתת דוגמאות: אדם שחי לפי החוקים של התורה הוא אדם שמתייחס יפה לשני, שלא גורם צער לאחר,
שמכבד את ההורים, שנותן צדקה, שיש לו יום מנוחה שבועי, שיש לו חגים שמחים, שמחובר לבורא עולם
ומדבר איתו מידי יום וכן הלאה וכן הלאה … )
